קלסטרופוביה והטורט

בפוסט הזה אני מעוניין לדבר על קלסטרופוביה והטורט. קלסטרופוביה זה  חרדה ממקומות סגורים, צפופים, או מקומות שקשה לברוח מהם. מניסיון אישי הטורט קשור לקלסטרופוביה באופן ישיר ומושפע ממנה. אצלי זה מופיע בהרבה מקרים בהם אני שוהה במקומות סגורים וצפופים  והטורט מופיע אז בתדירות גדולה יותר. כל פעם שאני נכנס למקום סגור וצפוף שאני יודע שיש רק יציאה אחת, מיד החרדות משתלטות והתסמונת לא מאחרת לבוא. זה מתבטא בהרגשה של  קוצר נשימה והרגשה של טביעה. זה יכול לקרות לי בקיבוץ במקומות כגון: חדר אוכל, מועדון, פאב או במקומות ציבוריים וסגורים מחוץ לקיבוץ. למרות שבקיבוץ אני נמצא בסביבה תומכת ואוהבת, עדיין זה קורה לי הרבה פעמים. מחוץ לאזור המועצה זה יותר משמעותי ומופיע בתדירות גדולה יותר מה שרק מוסיף לתסכול שיש לי בנושא של יציאה מתחום המועצה ואזור הנוחות שלי. הדבר מקשה עלי מאד בתפקוד היום יומי וביציאות למקומות ציבוריים וסגורים כאחד. אני מנסה להתגבר על זה עם עבודה עצמית שכוללת בין היתר דמיון מודרך וגישה חיובית למצבים השונים אשר נובעים מכניסה למקומות סגורים. אני גם מנסה לאמץ שיטה של חשיבה קדימה על מה יכול לקרות ואיך אני יכול למנוע את זה, או איך אני יכול להתמודד עם המצב בדרך הכי טובה ועל ידי זה להפחית ולהתגבר על האיום. למרות שאני מנסה בכל כוחי לעשות את כל הדברים האלה, אני לא תמיד מצליח ואני נופל לתוך המחשבות השליליות שלוקחות אותי אחורה. לסיכום, קלסטרופוביה וטורט הולכים ביחד ואני מגלה את זה כל פעם מחדש וחווה את זה על בשרי. אני מנסה להתגבר ולא לפחד ממקומות סגורים אבל זה לא תמיד זה מצליח וזה מתסכל אותי כל פעם מחדש. אני חייב להתמיד בחשיבה חיובית ולעבוד על עצמי כדי להתגבר על הפחדים ולא להיכנע לטורט וכך לשפר את איכות החיים שלי.