שינויים והטורט

בפוסט הזה אני רוצה לדבר על איך משפיעים עלי שינויי אקלים ושינויים במקום העבודה ובמקומות מגורים. אמא שלי תמיד ציינה את זה שתקופות המעבר זה טריגר לתסמונת להתפרץ ורק השנה נפל לי האסימון שהיא צודקת. האמת שהיא תמיד צודקת באבחנות שלה. בתקופות המעבר יש שינוי טמפרטורה. אלו  תמיד גורמים למערכת אצלי להשתגע ולתסמונת ולטיקים להופיע בתכיפות ועוצמה יותר גדולה. זה תקף לעונת המעבר בין החורף לקיץ וההפך. זה קורה כל שנה וכבר התרגלתי למצב הזה ואני מנסה לזרום עם זה עד שזה עובר. בדרך כלל אני שומע הרבה מוזיקה ועושה דברים מרגיעים כדי לשלוט בתסמונת בתקופות האלה. גם שינויים במעבר מגורים גורמים לתסמונת להחריף. למשל במעבר לקיבוץ שדה בוקר מכיוון שהייתי צריך להסתגל לסביבה חדשה ולא מוכרת. ההסתגלות לקיבוץ לקחה כמה חודשים שבהם הטיקים היו חזקים והופיעו כל הזמן ולא נתנו לי מנוח, מצב זה התיש אותי לגמרי. לאחר כמה חודשים, כשהתרגלתי לקיבוץ ולסביבה החדשה, והרגשתי יותר בבית, התסמונת נרגעה,ואני לקחתי עליה שליטה. לאחרונה הרגשתי את זה שוב. בעקבות מחשבות שלי על מעמדי בקהילת הקיבוץ ובחירה בין להיות חבר קיבוץ או תושב קבע. אני אוהב את הקיבוץ ורוצה להתיישב בו אבל המחשבה על שינוי המצב הקיים והדאגה מהאפשרות שבה התסמונת תמנע ממני להתקבל, הכניס את המערכת שלי לסחרור שלא הצלחתי לצאת ממנו. לא יכולתי להתגבר גם על מצב הרוח הקשה וגם על הטיקים שהיו כל הזמן ולא נתנו לי מנוחה.  מספר חודשים עברו עד שיכולתי לצאת מהסחרור הזה. בראיה לאחור אני יודע עכשיו שלקחתי את זה יותר מדי קשה והייתי צריך להרפות מוקדם יותר. חשוב לי גם הביטחון שתהיה לי דירה בקיבוץ כל זמן שאני רוצה לגור בקיבוץ, אבל אני צריך לחכות בסבלנות כי בקיבוץ דברים מתנהלים לאט. אני מודה שלמרות שאני מנסה לשלוט ולעבוד על עצמי להיות יותר רגוע ולא לקחת דברים יותר מדי ללב זה לא תמיד קורה. יש לי נטייה לעשות מכל בעיה קטנה סיפור גדול. גם בעבודה אני לוקח את כל האחריות על עצמי גם כאשר הדברים לא בשליטתי. אני צריך לעבוד על עצמי ברגעים קשים; לשמוע מוזיקה או לעשות דברים מרגיעים שממלאים אותי בכוחות ולא לתת לתסמונת חלון הזדמנות להשתלט. עלי לזכור שיש דברים שלא בשליטתי ואני צריך לדעת להרפות כשצריך.