שילוב אנשים עם טורט במקומות עבודה

בפוסט  הזה אני  רוצה לדבר על שילוב של אנשים עם טורט בחברה ובמקומות עבודה. המצב כיום בחברה שלנו הוא שאנשים עם טורט מקבלים יחס של אזרחים סוג ב'. הם לא מקבלים את אותם ההזדמנויות כמו שאנשים רגילים מקבלים. זה מצב לא תקין שצריך להשתנות. כבר בראיונות עבודה אנשים עם טורט מגיעים בעמדת נחיתות מאנשים ללא התסמונת.לפי דעתי אם אנחנו רוצים להחשיב את עצמנו כחברה נאורה ומתקדמת עלינו לשנות את כל הנושא הזה של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים וביניהם אנשים עם תסמונת טורט במקומות עבודה .  צריכים לתת לכולם הזדמנות  לעבוד ולהתפרנס בכבוד. זה אומר שצריך להתאים  את מקומות העבודה לאנשים עם צרכים מיוחדים. זה מתחיל עוד מהיחס המדינה לאנשים עם צרכים מיוחדים שמתבטא בקצבאות נמוכות מאד שבקושי מאפשרות לאנשים עם צרכים מיוחדים לסגור את החודש ולהתפרנס בכבוד, זה פוגע בכבוד העצמי ובהרגשה. על מנת שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להתפרנס בכבוד ושכחברה נוכל להסתכל לעצמנו בכבוד במראה צריכים לתת את הכבוד המינימלי שכל אזרח במדינה צריך לקבל לא משנה מה יש לו, היכולת להתפרנס בכבוד ולהיות מוערך ולהרגיש כחלק אינטגרלי בחברה היום,  בגלל בגלל דעות קדמות, יש הרבה  מקומות עבודה שמפחדים לקבל אנשים עם טורט כדי לא להתעסק איתם. אנחנו צריכים לחנך את החברה להסתכל על אנשים מעבר לתסמונת  ולהתייחס אליהם דבר ראשון כאזרחים שווים ולהתאים את המקומות עבודה אליהם כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.אני לא משלה את עצמי שאנשים עם טורט יכולים לבצע את אותם העבודות שאנשים רגילים מבצעים אבל יש דברים שעם עזרה והתאמות הם יוכלו לבצע, אני הוכחה חיה לטענה הזאת.אני יודע שהרבה דברים אני עושה בקצב יותר איטי ועם יותר הפסקות, לפעמים גם צריך לצאת יותר מוקדם ולעבוד פחות שעות. אבל למרות זה אני עובד ומוערך על ידי הבוסים והאנשים שעובדים איתי. אני מודה לבוסים שלי והאנשים שעובדים איתי על זה שהם עוזרים לי לממש את הפוטנציאל שלי בזה שהם מתאימים את מקומות העבודה אלי. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו וכל בוקר שאני קם והולך לעבודה אני מרגיש מבורך שיש לי סביבה תומכת ומקומות עבודה שמקבלים אותי למרות התסמונת, הם רואים אותי כעידן ונותנים לי את כל התמיכה שאני צריך בלי לחשוב פעמיים. אפילו אם זה כרוך בזה שאני צריך לצאת יותר מוקדם או לעבוד פחות שעות בתקופות פחות טובות של התסמונת.אני חושב שהרבה אנשים כמוני עם צרכים מיוחדים  יוכלו גם לעבוד אם יתנו להם את האופציה ואת התנאים המתאימים.אני יודע על עצמי שאני שונא להישאר בבית הרבה זמן ואני חייב להעסיק את עצמי כל הזמן. העובדה שאני עובד וחלק מהחברה למרות הקשיים נותנת לי סיפוק רב וגאווה .אני חושב שככל שישתלבו במקומות עבודה אנשים עם צרכים מיוחדים,  זה יהיה מצב של רווח לשני הצדדים. אני מרגיש סיפוק וגאווה מזה שאני עובד ויש לי חיי חברה עשירים למרות התסמונת, זה לא קל אבל אני עושה את זה כל יום. לפי דעתי גם אנשים אחרים יחושו את אותם התחושות אם הם יעבדו במקומות עבודה שיותאמו להם.