בפוסט הזה אני מעוניין לדבר על מקומות עם המון אנשים והטורט. תמיד היה לי בעייה עם מקומות המוניים!כשאני נמצא במקום המוני שהצפיפות בו גדולה מדי אני מתחיל להרגיש לחץ והרגשת טביעה וחוסר שליטה בעצמי. התקפי הפאניקה והטורט לא מאחרים לבוא והם מגיעים בעצמה חזקה. היה לי מקרה כזה לאחרונה באירוע פתיחת השנה במועדון צוותא בבאר שבע. צוותא זה מועדון לאנשים עם מוגבלויות וקשיים ולאירוע הזה אני מוזמן וגם משתתף כל שנה. כל חברי המועדון הוזמנו וגם רוביק, ראש העיר של באר שבע, שהגיע עם חברי מחלקת הרווחה. זה התחיל לפני האירוע כשישבתי עם חבר בקניון כמו שקורה לי הרבה פעמים. יצאנו החוצה לשאוף אוויר ועם נשימות והרגעה עצמית זה נרגע והייתי בטוח שמעכשיו זה יהיה בסדר. קצת אחרי שהגענו למועדון והגיעו כולם זה התחיל שוב פעם. היו הרבה אנשים והיה צפוף וחם. לא עבר הרבה זמן והתקף הפאניקה, החרדה וקוצר הנשימה הופיעו. הלכתי הצידה לנסות להרגיע אבל לא הצלחתי. בעזרת חברים שנתנו לי תמיכה מדהימה הצלחתי להרגיע את ההתקף ולחזור לאירוע אבל כשחזרתי ישבתי בצד כדי שזה לא יקרה שוב פעם. זה די ביאס אותי שלא יכולתי לשבת עם שאר החברים שלי מהקבוצה כי לא רציתי להיכנס לתוך ההמולה של האנשים מהפחד שזה יקרה שוב פעם. אבל אחרי שרוביק דיבר הוא עבר ולחץ את הידיים וגם את שלי וחזרתי להיות עם כל החברים. אחרי זה גם היה הרמת כוסית וישבתי עם חברי הקבוצה שלי וראש הצוות שלנו., מרגע הרמת הכוסית הרגשתי כבר יותר נוח ורגוע. במקומות שיש בהם המוני אנשים אז אני מרגיש יותר בלחץ ומנסה לשלוט על הטיקים יותר וזה לוקח ממני המון כוחות. בעקבות הכוחות שאני משקיע בניסיונות לא לתת לתסמונת להתפרץ ולהופיע אני מתיש את עצמי ונהייה יותר פגיע. ההגנות שלי נחלשות ואני נהיה יותר פגיע. בגלל זה קשה לי מאד לצאת למקומות ציבוריים בייחוד עם המוני אנשים. אני יודע שזה לא טוב לי ואני צריך ללכת ולא לוותר לעצמי כמו שאני עושה באספקטים אחרים בחיים שלי, אבל כרגע אני מרגיש שאני לא חזק מספיק מנטלית כדי להתמודד עם זה. תמיד יש לי את הפחד מה אנשים יגידו כשהם יראו את הטיקים שלי, ולמרות שחברים אמרו לי שאני לא צריך להתייחס לזה ולא לתת לזה משקל ופשוט לעשות מה שאני רוצה קשה לי ליישם את זה בשטח. אני רוצה מאד להיות אדם יותר חזק שלא פוחד ללכת ממצבים כאלה ומספיק בטוח בעצמו כדי להתמודד עם כל המכשולים שהטורט מעמיד בדרכי ופשוט לעשות את מה שאני אוהב בלי לחשוב על מה יקרה עם הטורט ומה אנשים יחשבו. אני יודע שהמצב כרגע לא טוב לי כי אני מונע ממני דברים בגלל הפחד ממה יקרה עם הטורט יופיע ומה אנשים יחשבו. אני יודע שיש לי כוחות נפשים גדולים כי בהרבה אספקטים של החיים שלי אני מצליח למרות הטורט. אם זה בעבודה או ללכת לבאר שבע ולשבת בקניון עם חברים למרות הטורט והפחד ממה יהיה. אני עובד על עצמי כדי להתחזק ולהיות האדם שלא מפחד ושמסוגל להקרין את זה החוצה. אני עושה מאמצים כדי שהיום הזה יגיע במהרה ואני מייחל ליום הזה שיגיע.
top of page
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולבפוסט הזה אני מעוניין לדבר על חדר כושר והקשר בינו לבין הטורט. לחיות עם טורט זה כמו לחיות עם שד בגוף שתמיד רעב לתשומת לב ולהראות לך שהוא...
40
בפוסט הזה אני מעוניין לדבר על איך הגינון משפיע על הטורט שלי. כבר מספר שנים אני מטפח גינה בדירה שלי בקיבוץ. הגינה היא מקום שבו אני נוהג...
170
בפוסט הזה אני מעוניין לדבר על התהליך שאני עובר בשנים האחרונות בניסיון להשפיע על המודעות לטורט דרך סיפור החיים שלי. בשנה האחרונה אני מקבל...
40
bottom of page
Comments