ביו-פידבק והטורט

בפוסט הזה אני מעוניין לדבר על ביו-פידבק והניסון שהיה לי עם הטיפול הזה. במהלך הטיפול מצמידים סנסורים לראש שאחראים על ניטור פעולות גלי המוח. במהלך הטיפול מראים לך סרט. בהתחלה רואים מסך שחור וככל שהמוח מצליח להשתלט על הטורט בצורה יותר טובה איכות הסרט משתפרת והתמונה נהיית יותר חדה. משך כל פגישה היא 45 דקות ואתה ממשיך בכל טיפול לראות את הסרט מהנקודה שהפסקת בטיפול האחרון.  מטרת הטיפול היא לאמן את המוח לשלוט על הטורט באופן עצמאי ולהפחית את כמות הטיקים ללא גורם תרופתי.   לפני שנים, בהמלצת הרופא שטיפל בי, ניסיתי את הטיפול הזה כדי לנסות להתגבר על הטורט. למרות שזה טיפול שעולה הרבה כסף אמרתי לעצמי שאין לי מה להפסיד ואם זה יעזור לי אז זה שווה את הכסף. נסעתי לבאר שבע פעמיים בשבוע למכון שעושים בו את הטיפול ותמיד הייתי בוחר סרטים של מונטי פייטון. אני זוכר שבמהלך הטיפולים חלק הנתונים היו במגמת עליה אבל היו גם טיפולים שבהם הנתונים היו במגמת ירידה. בין הטיפולים לא הרגשתי שיפור כמו שהייתי אמור להרגיש ככל שהטיפול התקדם. כמות הטיקים הייתה גבוהה ולא הצלחתי להביא את המוח שלי למצב שהוא שולט על התסמונת כמצופה בעקבות הטיפול. אחרי כמה חודשים הפסקתי עם הטיפול כי הוא לא נתן את התוצאה הרצויה והרגשנו שאין תמורה לכסף שהשקענו בו. אני זוכר שבעקבות זה הרגשתי דיכאון. התאכזבתי כי בהתחלה זה קצת עבד והרגשתי שאולי מצאתי את הפתרון שיעזור לי להתמודד עם הטורט, מה גם שזה טיפול ללא תרופות וכימיקלים. תליתי בטיפול את תקוותי שאוכל בעזרתו להתמודד עם הטורט וחיי יהיו יותר קלים. זה היה עוד שיעור בחיים שלי עם הטורט. שיעור שרק חידד לי את התובנה שהטורט תמיד יעשה לי חיים קשים, ולא יתן לי מנוח, וצריך לחיות איתו הכי טוב שאני יכול. אני מודע לזה שכל אחד מגיב באופן שונה לכל טיפול. למרות שהטיפול לא עזר לי, זה לא אומר שהוא לא יעזור לאדם אחר. זה נחשב לאחד הטיפולים החדישים והמבטיחים בתחום ואני כן מעודד אנשים עם טורט לנסות את הטיפול, עם ראש פתוח לזה, בתקווה שזה יעזור להם וישפר את איכות חייהם.